מדרש על דברי הימים ב 3:2: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

תנו רבנן ימי אהל מועד שבמדבר ארבעים שנה חסר אחת. ימי אהל מועד שבגלגל ארבע עשרה שנה שבע שכבשו ושבע שחלקו. ימי אהל מועד שבנוב ושבגבעון נ״ז נשתייר לשילה ש״ע חסר אחת. ימי אהל מועד שבמדבר ארבעים חסר אחת מנ״ל דאמר מר שנה ראשונה עשה משה את המשכן בשניה הוקם ושלח משה מרגלים י״ד בגלגל ז' שכבשו וז׳ שחלקו מנ״ל מדאמר כלב (יהושע יד ז) בן ארבעים שנה אנכי בשלוח וגו׳ ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה כי עברו לירדן בר כמה הוי בר תמנין נכי תרתי וקאמר פ״ה שנה הרי שבעה שכבשו ושבעה שחלקו מנא לן אבע״א מדשבע כבשו שבע נמי חלקו ואבע״א מדלא משכחת לה י״ד שנה אחר שהוכתה העיר. שבנוב ושבגבעון חמשים ושבע מנא לן דכתיב (ש״א ד יח) ויהי בהזכירו את ארון אלהים ויפול מעל הכסא אחורנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת ותניא כשמת עלי חרבה שילה ובאו לנוב כשמת שמואל חרבה נוב ובאו לגבעון וכתיב (שם ז ב) ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה הי נינהו עשרים שנה עשר דשמואל בעצמו ושנה לשאול ושמואל ושתים לשאול בעצמו ושבע שמלך דוד בחברון על יהודה שנאמר (מ״א ב יא) הימים אשר מלך דוד וגו׳ בחברון מלך שבע שנים וגו׳ ובשלמה כתיב (דהי״ב ג ב) ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו נשתיירו לשילה ש״ע חסר אחת:

לב תָּנוּ רַבָּנָן: יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר, אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר אַחַת. [יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד] שֶׁבַּגִּלְגָּל, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ. [יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד] שֶׁבְּנוֹב וְשֶׁבְּגִבְעוֹן, חֲמִשִּׁים וָשֶׁבַע, נִשְׁתַּיֵּר [לְשִׁילֹה] שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים חָסֵר אַחַת. [יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת], מְנָא לָן? דְּאָמַר מַר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, בַּשְּׁנִיָּה הוּקַם וְשָׁלַח מֹשֶׁה מְרַגְּלִים. אַרְבַּע עֶשְׂרֵה בַּגִּלְגָּל, שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ, [שֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ] מְנָא לָן? מִדְּאָמַר כָּלֵב: (יהושע י״ד:י׳) "בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ וְגוֹ', וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה". כִּי עָבְרוּ לַיַּרְדֵּן כַּמָּה הֲוֵי? בַּר תַּמְנִין נְכִי תַּרְתֵּי, וְקָאָמַר: "בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה". הֲרֵי שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ. וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ מְנָא לָן? אִי בָּעִית אֵימָא: מִדְּשֶׁבַע כָּבְשׁוּ, שֶׁבַע נַמִּי חָלְקוּ. וְאִי בָּעִית אֵימָא: מִדְּלָא מַשְׁכַּחַת לָהּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר שֶׁהֻכְּתָה הָעִיר. שֶׁבְּנוֹב וְשֶׁבְּגִבְעוֹן, חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (שמואל א ד׳:י״ח) "וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית, בְּעַד יַד הַשַּׁעַר, וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת", וְתַנְיָא: כְּשֶׁמֵּת עֵלִי [הַכֹּהֵן], חָרְבָה שִׁילֹה וּבָאוּ לְנוֹב, כְּשֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל [הָרָמָתִי], חָרְבָה נוֹב וּבָאוּ לְגִבְעוֹן. וּכְתִיב: (שם ז) "וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים, וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה. הֵי נִינְהוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה? עֶשֶׂר דִּשְׁמוּאֵל בְּעַצְמוֹ, וְשָׁנָה לְשָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל, וּשְׁתַּיִם לְשָׁאוּל בְּעַצְמוֹ, וְשֶׁבַע שֶׁמָּלַךְ דָּוִד בְּחֶבְרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ב׳:י״א) "וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד וְגוֹ', בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, (ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנים". וארבעה דשלמה, דכתיב) [וּבִשְׁלֹמֹה כְּתִיב]: (דברי הימים ב ג׳:ב׳) "וַיָּחֵל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בַּשֵּׁנִי בִשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ". נִשְׁתַּיְּרוּ לְשִׁילֹה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים חָסֵר אַחַת.